חיוב וחוב ארנונה - השגה וערר על חיוב ארנונה 

כאמור בסקירה על חיוב הארנונה שפורסמה באתר זה, הארנונה מוטלת ע"י צווי ארנונה שלאור הוראותיהם מחושבים התעריפים השונים. כמו כל חוק או תקנה אחרת, צווי הארנונה נתונים לפרשנות. כאשר תושב אינו שבע רצון מאופן חיוב הארנונה, הוא רשאי להגיש לפקיד השומה או למחלקת חיוב הארנונה השגה על שומת חיוב הארנונה.

האם יש מגבלת זמן להגשת השגה? ניתן להגיש את ההשגה על חיוב הארנונה בתוך 90 יום מקבלת הדרישה לתשלום.

בדרך כלל כבר במחלקת הארנונה ניתן למצוא טופס השגה סטנדרטי על שומת חיוב ארנונה, אשר הגשתו לפקיד העירייה תתפרש להשגה לכל דבר. כאן המקום לציין כי פנייה למנהל הארנונה בדרך של השגה הינה פנייה לערכאה מנהלית עם סמכויות שיפוטיות מסוימות, כך שהגשת אותו טופס השגה הינה הליך מינהלי עם סמכויות שיפוטיות. כך החלטה בהשגה זו תחסום כל אפשרות להתדיינות נוספת אל מול העירייה בתיקון השומה. במילים אחרות הגשה פזיזה של טופס ההשגה גורמת ברוב המקרים לדחיית ההשגה ולחסימת אפשרות ההתדיינות על השומה בפני העירייה. במצב זה ייאלץ אותו תושב להשלים עם רוע הגזירה או להגיש ערר ארנונה בפני ועדת הערר שהינה גוף שיפוטי לכל דבר ועניין.

לאחר מילות האזהרה כאמור עלינו להבין מה היא אותה השגה. השגה היא למעשה שומה נגדית מטעם התושב, כלומר פירוש של אותו תושב לצו הארנונה בעניין חיוב הארנונה לנכס שלו. הכללים שחלים על שומת חיוב הארנונה חלים גם על השגה, מלבד למרכיב אחד- התושב אינו חייב לפרט בהשגה את יסודות השומה הכללים אלא רק את מרכיב היסודות עליו הוא חולק. ההשגה על שומת חיוב הארנונה מוגשת למנהל מחלקת הארנונה אשר קרוי גם פקיד הארנונה.

מה דין ההשגה? מנהל הארנונה ישיב על ההשגה בכתב בתוך 60 יום מיום הגשתה. מנהל הארנונה רשאי לקבל את ההשגה במלואה או בחלקה, והוא רשאי לדחותה.

מה קורה אם ההשגה נדחתה? כאשר הנישום אינו שבע רצון מהחלטת מנהל הארנונה בהשגה, נקבע בסעיף 6 (א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו 1976 שאותו תושב רשאי להתנגד להחלטה הדוחה את ההשגה בדרך של הגשת ערר לוועדת הערר לענייני ארנונה. חשוב להדגיש פרט נוסף, כבר בפסיקה מוקדמת, בע"א 42/62 מקלב נ' ראש עיריית פתח תקוה, פ"ד טז 1457, נקבע כי לא ניתן יהיה להגיש ערר ארנונה אם לא נדחתה ההשגה כולה או מקצתה או במילים אחרות אם ההשגה נתקבלה. כלל זה מבהיר בשנית מדוע יש לחשוב פעמיים ולא לנהוג בפזיזות לגבי הגשת ההשגה, שכן ייתכן מצב ומנהל הארנונה מקבל את ההשגה כאשר ההשגה חסרה בטענות שונות שאותו תושב לא טען ושטענות אלו היו יכולות לסייע לו והקטין עוד יותר את חיוב הארנונה. במצב כזה לא יוכל אותו תושב לשוב ולערר על החלטת מנהל הארנונה לגבי אותו חיוב.  

תוך כמה זמן ניתן להגיש ערר ארנונה? את הערר יש להגיש בתוך שלושים יום מיום שנמסרה לתושב התשובה בערר. כאשר התושב שהגיש את ההשגה אינו מגיש ערר על החלטת מנהל הארנונה בהשגה, הופכת החלטת מנהל הארנונה לסופית.

דיון בפני ועדת הערר:

בעוד שהגשת השגה היא דרך שנקבעה בחוק בכדי לפתור את מרבית סכסוכי הארנונה, מבלי להיזקק להליך משפטי, ועדת הערר היא הערכאה השיפוטית לכל דבר, שדנה בהתנגדות התושב לשומת הארנונה, וסמכותה מקבילה לסמכותו של בית משפט השלום. על החלטת ועדת הערר רשאים מנהל הארנונה והתושב לערער בזכות בפני בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

מדוע פשוט לא לשלם ולחכות שיפנו אלי?

בכדי לענות על שאלה זו עלינו להבחין בין פעולת מועצת הרשות המקומית לבין פעולת הרשות המקומית עצמה. כשם שהכנסת הינה הגוף המחוקק חוקים והממשלה היא הרשות המבצעת את החלטות הכנסת כך פועלת הרשות המקומית. מועצת הרשות פועלת כמחוקקת של היישוב המתקינה את צו הארנונה, בעוד שהרשות המקומית עצמה פועלת כרשות מבצעת ומטילה על כל תושב את חיוב הארנונה על פי פרשנות צו הארנונה.

התושב המבקש לתקוף את שומת חיוב הארנונה, צריך להבין את מה עליו לתקוף. האם עליו לתקוף את צו הארנונה עצמו שחוקקה מועצת הרשות או שמא עליו לתקוף את אופן הטלת שומת חיוב הארנונה שאותה הטילה הרשות. תושב שלא ישיג על החיוב בארנונה כנגד החלטת הרשות, יתקשה מאוד להתגונן בתביעה אזרחית או בהליכי גבייה מנהליים שיוגשו נגדו על ידי הרשות המקומית.

אין האמור לעיל מהווה תחליף לייעוץ משפטי אלא מידע כללי בלבד.